פסק-דין בתיק ת"א 34900-05-10

האם התאבד המנוח או שמצא את מותו בתאונה, זו המחלוקת בתיק זה. התובעים טוענים שהם זכאים לפיצוי בהתאם לפוליסה לביטוח תאונות אישיות לתלמידים, עקב מותו של בנם, א.ה., אשר נפטר בשנת 2007, ואילו הנתבעות טוענות שזכותם של התובעים נשללה, משום שהמנוח התאבד.

{לבקשת התובעים, לא מוזכרים שמות בפסק דין זה}

רקע

1.              ביום 16.5.2007 נפטר א.ה. (להלן: " המנוח"), יליד 30.6.1996, אשר היה מוטב בפוליסה לביטוח תאונות אישיות לתלמידים (להלן: " הפוליסה"), שהנפיקה נתבעת 2 (להלן: " המבטחת"). התובע 1 הוא עזבונו של המנוח, ותובעים 2 ו- 3 הם היורשים היחידים שלו.

2.              בהתאם לפוליסה, שהעתקה הוצג לי על ידי הנתבעת, התחייבה המבטחת לפצות, בין השאר, כל תלמיד אשר מת בתאונה. תאונה מוגדרת בפוליסה כ- " אירוע פיזי, חיצוני, גלוי לעין, בלתי צפוי, הגורם להיזק גופני".

סכום הפיצוי שהוגדר בפוליסה למקרה של מוות מסתכם בסך של 127,860 ש"ח, בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן מיום 1.9.2001 (152,781 ש"ח נכון למועד הגשת התביעה).

3.              התובעים דרשו מהמבטחת לפצות אותם בהתאם לפוליסה, אך המבטחת סירבה לפצות אותם בטענה שהמנוח התאבד.

טענות התובעים

4.              ביום 16.5.2007, בשעה 15:30 או סמוך לכך, נמצא המנוח במחסן ביתו, כשחבל תחת סנטרו. ממקום האירוע הובהל המנוח למרפאת קופת חולים ברהט, שם נעשו ניסיונות להחיותו, עד אשר הגיע צוות נט"ן שפינה אותו לבית חולים סורוקה, שם נקבע מותו, בשעה 17:00.

5.              המנוח היה מוטב בפוליסה.

6.              האירוע הוא "תאונה", כהגדרתו בפוליסה, ועל כן הם זכאים לפיצוי שנקבע בפוליסה למקרה של מוות, המסתכם בסך של 152,781 ש"ח נכון למועד הגשת התביעה.

7.              בהתאם לחומר הראיות אשר הוגש על ידי התובעים, טוענים הם כי אחיו של המנוח, מ.ה. (להלן: " האח"), שהיה במועד הרלוונטי בן 14 (יליד שנת 1993), ניגש למחסן המשמש את המשפחה, שם הבחין במנוח עם חבל על גרונו, כאשר רגלו תפוסה באופניים. האח חילץ את המנוח, והוציא אותו לחצר הבית, משם נלקח המנוח על ידי מנהל בית הספר בו למדו האחים (להלן: " המנהל"), אשר עבר במקום, לקופת חולים.

בזמן האירוע הייתה במקום דודתו של האח, נ.א. (להלן: "הדודה"), אשר סייעה לאח בניסיונות החילוץ של המנוח, ונסעה איתו ועם המנהל לקופת חולים.

8.              במועד האירוע, היו הוריו של המנוח גרושים. כמה שנים לפני מועד האירוע נתגלה סרטן בגופו של המנוח, אולם לטענת התובעים המנוח החלים מהמחלה.

טענות הנתבעות

9.              מותו של המנוח אינו מזכה את התובעים בפיצוי משום שמותו נגרם עקב התאבדות. התאבדות אינה עונה להגדרת "תאונה" שבפוליסה, משום שאינה אירוע "בלתי צפוי".

בנוסף, התאבדות אינה מזכה בפיצוי, נוכח הוראות סעיף 26 של חוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 (להלן: "סעיף 26 הנ"ל"), הקובע: "נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח או בידי המוטב במתכוון, פטור המבטח מחבותו".

10.          הנתבעות טוענות שהמנוח התאבד עקב מחלת הסרטן בה היה חולה, ועקב העובדה שהוריו התגרשו.

הסכמות ופלוגתאות

11.          כאמור, תאונה מוגדרת בפוליסה כ- " אירוע פיזי, חיצוני, גלוי לעין, בלתי צפוי, הגורם להיזק גופני". אין מחלוקת כי האירוע מושא תיק זה היה "אירוע פיזי", "חיצוני", "גלוי לעין" ו- "גורם להיזק גופני". המחלוקת בין הצדדים היא אם התקיים יסוד ה- "בלתי צפוי" שבהגדרת "תאונה" והאם חלות הוראות סעיף 26 הנ"ל, נוכח טענת הנתבעות שהמנוח התאבד.

התובעים מסכימים שאם המנוח התאבד, אין הם זכאים לפיצוי (פרוטוקול הדיון מיום 9.10.11).

12.          על כן- השאלה שבמחלוקת בתיק זה היא: האם מותו של המנוח נגרם מהתאבדות, אם לאו. אם המנוח לא התאבד, זכאים התובעים לפיצוי, ואילו אם מותו נגרם עקב התאבדות, אין הם זכאים לפיצוי.

הראיות

13.          מטעם התובעים הוגשו תצהיריהם של האח ותובע 2 - אביו של המנוח.